יום שבת, 13 במרץ 2010

הגרסה היותר חלקה:

הגרסה היותר חלקה:
פעם ראשונה נפגשנו במפגש קבוצתי אני פניתי אליו, אך הוא היה צריך ללכת, והוא לא השאיר לי פרטים איך למצוא אותו. לאחר כמה חודשים הוא פנה אלי בפייסבוק. והתחלנו לצאת.

נועם גם דתי, אומנם כל אחד מאתנו מוצא את דרכו שלו בעבודת ה', אבל לשנינו ברור שיש להכל מסגרת דתית. כשאיתן שאל אותנו לגבי שולחן השבת שלנו, היה דיון לגבי דבר תורה, אם הם יהיו קצרים או לא קיימים.

שנינו אוהבים דברים דומים, מתעניינים בתחומי עניין קרובים ולא חסר לנו על מה לדבר. וואוו, הוא יודע המון. הייתי רושם הכל, אבל זה עלול לגרום לו לנסות להוכיח את זה. פעם, כשהייתי עובר עם חבר ברחובות ירושלים, והייתי רוצה לנסות להרשים אותו הייתי עוצר ליד חנות אומנות, מצביע על יצירה זו או אחרת שזיהיתי ואומר משהו בסגנון "וואו היצירות של אבל פן הם משהו מיוחד." נועם מיד הצביע על כל שאר היצירות בחנות ונקב בשמות האומנים שלהם והסביר על סגנון משיכות המכחול. מאז הפסקתי לעבור ליד חנויות אומנות עם חברים.

קצת קשה לנו כיוון שהוא גר במרחק שעתיים נסיעה, כך שיוצא לנו להיפגש בעיקר בסופי שבוע. ואני מתגעגע אליו, אבל אנחנו מדברים כל יום והצ'אט של פייסבוק עובד שעות נוספות. אני תמיד שואל את עצמי מה להגיד, ומה לא להגיד, כי יש דברים שקשה לדבר עליהם, לא פנים אל פנים. הרבה יותר נוח לדבר על ההווה והעתיד הקרוב.

בחזרה לקודם בבקשה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה :)
ויום מצויין