יום חמישי, 29 במאי 2014

לחיות באקווריום

 אמרתי לפסיכיאטר שלי שכולם שונאים אותי. הוא אמר לי בתגובה: "אל תהיה מגוחך, לא כולם פגשו אותך עדיין."

 רודני דנגרפילד


יונתן חי באקווריום, אפשר להסתכל עליו עשרים וארבע שעות, כל חייו הוא כך. יונתן לימד אותי הרבה: איך להסתדר במקום מוגבל, איך להסתדר עם קבוצת השווים שלך גם כשהם לא הכי נחמדים, נושכים וגונבים לך את האוכל. הוא לימד אותי איך זה להיות תלוי במישהו אחר לגבי אוכל לגבי ניקיונות. ואיך להמשיך לשחות גם כשיש לך פגמים. את יונתן קניתי לפני כשבע שנים בחנות החיות, הוא איתי מאז, לא מפסיק לשחות.

לא כמו אותם אנשים שנכנסים לאקווריום על מרקע הטלוויזיה לזמן מוגבל. שם אומרים להם מה לעשות. אבל זה לזמן מוגבל. הציעו לי להצטרף לעונה הזו של האח הגדול, לא שאני מרגיש מיוחד הציעו את זה בערך לכל הומו-לסבי דתי. אחד המרצים שלי הציע לי, הוא עוזר להפקה בליהוק. הוא הסתכל על כל הכיתה שלנו ואמר אף אחד מכם לא מעניין מספיק, חוץ מנדב. אבל למה שאני ארצה להיכנס למצב שכזה שכל הזמן מסתכלים עלי. 

אני לומד, לומד מיונתן, לומד מהמרצה שלי, וגם מאיתן.

את איתן הקפצתי הביתה לאחר אירועי יום העצמאות. זו הייתה פעם ראשונה שדיברנו לעומק. הוא סיפר קצת על עצמו ותהליך עזיבת הדת, וביקש לשמוע עלי ועל הדרך שאני משלב את הדת והמשיכה המינית בחיי. לקראת סוף השיחה שאל אותי: ואתה מרגיש טוב עם מה שאתה עושה? אתה חושב שה' מרוצה ממה שאתה עושה?
כרגיל אחרים שואלים את השאלה הזו כדי להתריס -הומואים, או ממקום של תוכחה -סטרייטים. ולפעמים הפוך.
איתן שאל את זה כדי לדעת. ואצלי נפלו כל חומות ההגנה, חומות שבניתי כדי לא להיפגע מאחרים ששאלו את אותה השאלה. נזכרתי ביונתן, שחי באקווריום, נזכרתי בסיפור על החפץ חיים או הבעל שם טוב או רב אחר, שנסע עם עגלון, והעגלון הלך לקטוף פירות שלא שלו, וביקש מהרב להתריע אם מישהו רואה.   מיד הרב צעק רואים, רואים. והעגלון פרץ בדהרה. מי ראה? שאל העגלון. ה' ענה הרב.

אני גם חי באקווריום, כך אני מאמין, שבו ה' מסתכל עלי תמיד. וזה אומר חדשות טובות וחדשות לא כל כך טובות.
החדשות הפחות טובות הן שתמיד ה' מסתכל עלי, שופט אותי על מעשי, ואני אצטרך לענות לו על כך.
החדשות היותר טובות הן שאני צריך לענות רק לו על כך. ולא לאנשים ובני אדם.

לקחתי קשה את השיחה עם איתן, מדהים איך דברים שאנחנו עושים עם מחשבה או לא, יכולים להשפיע באופן ישר או עקיף על אנשים. ישבתי וחשבתי: ממה אני יותר מרוצה, מהם הדברים שאני צריך להשתפר בהם ועם מה אני שלם. איפה אני צריך להעמיק את הפעילות שלי ואיפה להרפות.

באופן אירוני גם בלוג זה הוא מעין פתח לאקווריום שלי. אתם קוראים עלי, אני לא יודע עליכם כלום. כבר יצא לי לצאת לדייט או לפגוש משהו ברחוב שאמר לי דברים עלי, כפי שהם נכתבו בבלוג ואני לא יודע עליו כלום.

בהתחלה חשבתי שאני משוחרר מכם, אבל לא אני בחרתי לרצות אתכם, להעלות פוסט פעם בשבוע. לדאוג שיהיה מעניין, לכתוב כמה שיותר קוהרנטי. ואני מנסה לעמוד בכללים שקבעתי לעצמי. כי בסופו של דבר, כן, אני אצטרך לענות רק לעצמי.

אני צריך לשאול את עצמי כאן, את אותה השאלה שאני צריך לשאול את עצמי בחיים:


אם אני שלם עם מה שאני עושה/עשיתי/אעשה?

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה :)
ויום מצויין