המלחמה

לעמוד הפייסבוק שלי:

המלחמה, כן המלחמה,

אני לא אכתוב על המלחמה, אני החלטתי מזמן שאני לא מביע עמדות פוליטיות, לא שאין לי , הן פשוט לא רלוונטיות כרגע, או בכלל, כבר ראיתי שניסו לנכס את הקהילה לכאן או לכאן אבל אני חושב שזה לא רלוונטי.

בשליחות הבנתי שהמפה הפוליטית היא לא רק ימין או שמאל או ימין קיצוני או שמאל קיצוני. כלומר היא כן אבל יש עוד אופציה ולא זה לא מרכז. זה נקרא תומך, כלומר תומך במה שהמדינה תחליט.

רגע! לא אמרתי שזה מה שצריך לעשות. אני בהחלט לא אמרתי שצריך ללכת עם כל מה שהמדינה עושה מבלי להיות בעל ביקורת עצמית או פומבית או להפך.

כל מה שאמרתי הוא, שיש את האופציה ההיא שאולי קיימת ובראשם של אנשים אולי מוגדרת אחרת ממה שאנשים אחרים חושבים שהם יודעים במציאות כזו אבל אחרת.

אני חושב שזה די בטוח לומר שאם יש איזו אופציה להגיד או לחשוב איזה דבר על המצב הסוציו-ביטחוני השורר בארץ שלנו, ראוי להגיד אותו אבל לא בקול רם.

ולמה לא?

כי דברים יצאו מכל פורפורציה, אנשים מגיבים בצורה שלא ידעתי שאנשים מסוגלים לה. וזה אולי רע ואולי טוב.

אז לא, אני לא כותב על המלחמה.

ואני מדגיש שכל דבר שאני אומר או לא אומר בא לייצג את דעתי או אי-דעתי האישית ואינה מייצגת כל גורם שאני קשור אליו, ובמיוחד גורמים שאני לא קשור אליהם, כגון האו"ם.

לא שאני לא קשור לאו"ם וחס ושלום שאני מביע פה איזו בדל ביקורת על האו"ם, נהפוכו אני כאן כדי להגיד חד וחלק שאם יש ארגון שיש לו קשר ואי קשר לנושא של המצב הביטחוני-פלמנטרי שסורר במסדרונות הכנסת, זה האו"ם.

לא שיש לי קונפליקט או אי-קונפליקטיזציה עם מסדרונות הכנסת, לדעתי הם מעוצבים יפה מאוד ודרוש שינוי קונספטואלי עיצובי לאותם מסדרונות, אבל אנשים פוטרו בעקבות דברים שאמרו, לא במסדרונות הכנסת, טוב, בעצם גם שם. אני לא אומר שהיה צריך להשאיר אותם בתפקיד שלהם או לפטר אותם, מה שכן היה צריך לעשות בנידון הוא שינוי הסטטוס-קוו הקיים עד שהוא יישאר אותו הדבר לפני מה שהוא השתנה אחרי, כמו אז בימים ההם.

אז בימים ההם, היה באמת יותר טוב או רע, תלוי על איזה צד של חצי הכוס אתה מסתכל או רוצה להסתכל בלי להביע עמדה שיפוטית על אותו צד או אותו חצי או אותה כוס. מה שבטוח שהדעות שלנו לא היו מה שהם היום. כלומר, כן.

אבל, אני לא הולך לכתוב על המלחמה.

בעצם בסופו של דבר גם אי נקיטת דעה או עמדה ללא כל עמוד שידרה או עם עמוד שמשדר עמדה היא גם סוג של נקיטת עמדה רטרו-אקטיבית, למצב שיהיה קיים בעקבות מה שקורה עכשיו, לכן אני אנקוט עמדה שאני לא מחוייב לה, אני גם לא אגיד אותה ולא אחליט אותה עד אשר יגיע הזמן שבו כל בעלי הדעה, ואני בכללם, עד אותו הרגע כי או-אז אבטל את דעתי לאלתר, נדרשו להביע באופן שמשתמע לשני פנים את דעתנו הלא רלוונטית על מנת שהם יכולו להיכנס אותנו לתוך קופסאות קטנות או גדולות ללא חשש חומרים אלרגניים או שכן במידה שזה מה נרצה, ללא הבעת עמדה שיפוטית כלפי קופסאות, אלרגנים ושיפוטיות.

אבל אני לא הולך לכתוב על המלחמה, וזו עמדתי הסופית.

כרגע.