קצת מוזר לי לכתוב על יציאה מהארון של מישהו דווקא בבלוג שהוא חצי אנונימי. אבל אולי זה העניין הפומביות הזו, היציאה הזו מהארון.
מותר לאדם לרצות להיות בארון, ומותר לאדם לצאת ממנו בקול תרועה. כל אחד ומה שמתאים לו, או האג'נדה שלו או שלה.
בשנים האחרונות לא מעט מפורסמים יצאו מהארון, הרבה פעמים, גם לקדם את עצמם ו/או את הקריירה שלהם. אמר לי כבר כתב בעיתון נחשב שאם מפורסם רוצה כתבה לקידום קריירה אך מסרב לצאת בה מהארון הם קוברים את הכתבה, "זה מוכר עיתונים" הוא אמר לי. טוב הוא לא אמר את זה כך, הוא אמר "זה לא פייר כלפי הקוראים" או משהו כזה.
כבר אמר יו"ר חברותא לשעבר, דניאל, "אשרינו שהגענו לדור שבו כדי לקדם את עצמך אתה יוצא מהארון". זה לא היה כך בעבר. אני מניח שזה עדיין עלול לפגוע בקריירה במקומות מסוימים גם כיום.
יש מפורסמים שאומרים שזה כיוון שלא יכלו לשתוק עוד, או כי הם מרגישים שהם חייבים לעזור לקהילה שאליה הם משתייכים, גם אם הם לא בחרו להשתייך לה. וגם יש להם דיסק חדש - סליחה על הציניות
עולה השאלה - והיא אמיתית כל כך, האם עדיף מההתחלה לצאת מהארון או לחכות שתהיה לך הכרות והשפעה ואז היציאה מהארון יותר משמעותית. בעיות של הדור החדש.
בשבת האחרונה שהיא גם השבת האחרונה של השנה מפורסם, אני לא הכרתי אותו, בשם דניאל זמיר יצא בעלון שבת עולם קטן כביסקסואל. המטרה של העלון היתה להגיד שבעצם אין לגיטימיות לחיים הומו-רומנטיים כי בעצם כולם בי-סקסואלים וצריכים לבחור להיות עם המגדר השני. לא יודע מההמטרה של דניאל זמיר.
המראיינים לא ניסו להסתיר את המטרות שלהם, הם החניקו כל אמירה פרו להט"בית, הדגישו כל מה שנגד. הם אפילו לא יכלו לעלות על דעתם שלהט"בים יכולים להיות מאושרים: "אתה מאמין להם?"
זכותו של העלון להיות בעל אג'נדה, גם זכותי. ואני ממש שמח שדניאל זמיר יצא מהארון. זה עוד ייצוג להט"בי ככה או ככה, הייתי שמח שהוא היה פחות נחרץ בדעותיו, "הכל פסיכולוגי" אבל בס"ך הכל כל הכבוד לו על היציאה מהארון, ואיך אומרים. ברוך הבא לקהילה, ובהצלחה עם הדיסק החדש.
נ.ב. באופן אירוני היחיד שבארון בכל הכתבה הזו (ואחר כך גם בפייסבוק) זה דעת התורה שאיתו הם התייעצו, למה לא מפרסמים מי הרב הזה? אולי הרב המיסתורי הוא הסיפור הכי גדול פה.
