בואו נדבר על זה "נשואים". מיועד רק להטרואים או לא?
כל הזמן אומרים לנו אל תשתמשו במילה חתונה היא תפוסה לקשר הקדוש בין
גבר לאישה, אין כזה דבר נישואים חד-מיניים, המילה נישואין מיועדת רק לגברים
שנושאים נשים. האומנם? כתבנו יצא לבדוק הכצעקתה, מצויד בקונקורדנציה הוא חזר אל
המקורות לבדוק האם שוב מבלבלים לנו במוח.
פעולת החתונה ביהדות נקראת לקדש. הרי את מקודשת לי בטבעת זו.
הפעם הראשונה שבתורה מתייחס השורש ק.ד.ש. לאישה הוא לתמר, שם היא
מוצגת כפרוצה. (בראשית לח, כא-כב) (ושוב בדברים כג' פסוק יח - שם זה מתייחס גם
לגברים)
הפעם הראשונה שבה המילה מתקשרת לחתונה הינה בתקופה מאוחרת הרבה יותר במסכת
מעשר שני כתוב שאין לקדש אישה במעשר בהמה. לעומת זאת, במסכת קידושין, המדברת על
מעמד הקניה, המושג לקדש אישה מופיע רק בפרק ב' והגמרא אכן שואלת מדוע הפועל
קידושין מופיע רק בפרק השני ולא בראשון. ועונה: קודם מזכירים את הביטוי שמוזכר
בתורה ורק לאחר מכן מזכירים את הביטוי המאוחר יותר שנוסד בתקופת התלמוד.
תשאלו איך יכול להיות שבתקופת חכמים שינו את המושג התורני, כיוון
שדיברה תורה בלשון בני אדם, וביטויים כאלה ואחרים יכולים להשתנות במהלך הזמן, אבל
זה לא הנושא שלנו... נראה לי.
ואכן הפעם הראשונה שבה התורה מתייחסת למיסוד זוגיות היא בני האלוהים
שלוקחים את בנות האדם מכל אשר בחרו (בראשית ו,ב) וגם למך לקח נשים. (בראשית ד, כג)
הפעם הבאה שמצוינת שייכות זוגית היא אצל לוט שם לוט מדבר אל חתניו
"לוקחי בנותיו" (בראשית יט, יד) כן, אותם סדומיים הם הראשונים שהתחתנו,
שלקחו את בנותיו לנשים, סרבו לברוח מהעיר איתו ועשו את כל מה אנשי סדום היו ידועים
בעבורם.
לאחר מכן השורש מתרחב ונהיה נפוץ יותר ויותר. דרך אגב גם זוגיות אסורה
נכנסת לאותה הגדרה של לקיחה למשל האיסור על הכהן לקח אישה אסורה לו אשה זונה וחללה
לא יקחו (ויקרא כא, ז) כלומר גם קשרים שאסורים על פי התורה עדין מקבלים את אותה
ההגדרה.
מדוע הגמרא לא מציינת את ביטוי התורני חתונה, לא בגלל שהוא לא מופיע. לוט
הוא הראשון שמזכיר את הקשרים של חותן ומחותן בפסוק שציינו קודם. זה מופיע הרבה אצל
משה עם חותנו יתרו. ובלי לשים לב הביטוי "חתונה" מופיע כבר בספר בראשית.
"וְהִתְחַתְּנוּ אֹתָנוּ בְּנֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ-לָנוּ וְאֶת-בְּנֹתֵינוּ
תִּקְחוּ לָכֶם" (בראשית לד, ט) הפסוק שמטרתו לשכנע את בני יעקב להתערב עם
הגויים שמסביב. אומנם הפסוק מדבר על חתונה של גברים ונשים, אך הוא מדבר כנראה גם
בשילוב של גויים ויהודים בלבד כיוון שזהו המצב גם עם משה שחותנו הוא כהן מדיין וכן
עם לוט וחתניו הסדומיים.
ואם זה לא מספיק ברור, הפעם הבאה בה מוזכר מוסד החתונה הוא ביהושע
בתור אזהרה: כִּי אִם-שׁוֹב תָּשׁוּבוּ וּדְבַקְתֶּם בְּיֶתֶר הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה
הַנִּשְׁאָרִים הָאֵלֶּה אִתְּכֶם וְהִתְחַתַּנְתֶּם בָּהֶם וּבָאתֶם בָּהֶם וְהֵם
בָּכֶם (יהושע כג, יב) רמז, העונש יהיה לא משהו חיובי.
הביטוי מופיע שוב בהקשר של פילגש בגבעה (שפטים יט) ובשיר השירים בהקשר
לחתונתו של המלך שלמה (שיר השירים ג, יא) שגם הוא לא התחתן אך ורק עם יהודיות/ישראליות.
דווקא הביטוי נשואים לא מופיע בתורה, הוא מופיע כאסור שוב בתקופה
מאוחרת הרבה יותר, במדרש ההלכה: האיש נושא לאיש
והאשה לאשה. האיש נושא אשה ובתה, והאשה נישאת לשנים. (ספרא על ויקרא יח, ג) כלומר גם ההלכה מכירה בזה שזה נחשב נישואים, אולי
נישואים אסורים אבל נישואים למרות הכל.
כתבנו חזר עם הממצא הבא: האמירה "נשואים זה חיבור של גבר ואישה בלבד"
פשוט לא נכונה.
ומה עם הפסוק "על כן יעזוב איש את אביו ואמו ודבק באשתו והיו
לבשר אחד." על כך בפוסט הבא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה :)
ויום מצויין