לשנות את העולם

לעמוד הפייסבוק שלי 

לשנות את העולם לוקח הרבה זמן, לפעמים זה כל פעם אדם אחד. האגדה מספרת על האיש שהחליט לשנות את העולם לאחר מחשבה החליט קודם לשנות את המצב במדינה שלו, הוא הבין שזה יהיה קשה מידי לעשות את זה בבת אחת והחליט להתחיל עם השינוי בעיר שלו, ובעצם להתחיל רק בשכונה בה הוא גר. כשלבש את המעיל לפני שיצא לדרך ולהתחיל במלאכה הוא הבין שכדי להשפיע על השכונה, השינוי צריך להתחיל בבניין בו הוא גר. בטוח בתוכניתו יצא מהדירה ובעומדו מול הדלת לנעולה הוא הבין שכדי לשנות את הבניין הוא צריך לשנות קודם את ביתו שלו. הוא חזר פנימה מולו עמדה המראה, והוא הבין שהשינוי צריך להתחיל מעצמו.

את השינוי הפנימי עשיתי לקח לי הרבה זמן, למדתי הרבה בדרך והרגשתי שאני יכול לתרום. לכן הצטרפתי לחוש"ן ולאחר מכן לשב"ל ובסופו של דבר לשיר"ה. אלו לא רק ראשי תיבות אלו ארגונים. אירגוני הסברה של הקהילה הלהט"בית.

חוש"ן פונה לכל הקהלים,
שב"ל פונה לקל הדתי,
ושיר"ה פונה לקהלים בירושלים,

הוספתי את הקישורים לאתר שלהם בתחתית העמוד.

אנו הולכים לכל מיני מקומות ומסבירים לקהלים שונים על החיים שלנו. חושפים את הסיפור האישי שלנו, וחושפים את עצמינו לשאלות מהקהל. אני מאמין שעל ידי הכירות אישית חומות השנאה מתמוגגות.

בגלל שיש לי בחודש האחרון זמן פנוי יצא לי להעביר יותר פעילויות כאלה. היו לי מפגשים מדהימים...

ארוחת ערב עם קבוצת סטודנטים ליהדות מחו"ל שסיפרו לי שכמה שעות לפני הם החזיקו בידם את האקדח שירה ברבין שבעיניי מסמל את חוסר הסובלנות ואחר כך שמעו כיצד הם יכולים לעזור לאנשים בקהילה שלהם על ידי סובלנות לשונה מהם.

כיתה רגילה לחלוטין בבית ספר חילוני, שבה התלמידים היו נחמדים ביותר, והמורה נפלאה ואכפתית, אחרי הפעילות בעוד כל התלמידים כתבו משו"בים על הפעילות אחד התלמידים כתב לי שגם הוא הומו, והוא מפחד לצאת מהארון.

הייתי בכיתת חינוך מיוחד, כאשר אמרו לי שיהיו בכיתה רק ארבעה תלמידים חששתי מאוד, אבל הם היו נפלאים, הם אמרו דברים קשים כמו אם אח שלי יצא מהארון אני אפסיק לדבר איתו ועם הבןזוג שלו. ובאותה טון הוא אמר אם הבן שלי יצא מהארון ברור שאמשיך לאהוב אותו ואת בןזוג שלו כי זה הבן שלי, ואי אפשר אחרת.

דיברתי עם קבוצת תיירים, דתיים יותר ופחות. לאט לאט הם גם חשפו את הסיפורים שלהם, על האחיין הגיי, על שני הבנים ההומואים, על הבן ההומו האקטיביסט שהקים מאגר מידע בנושא הורות חד מינית, ואיך שהם גאים בו.

הייתי עם סטודנטים בתוכנית הדיברות בין חילונים ודתיים, שאמרו שהם הצליחו להבין את הקשיים של הומואים ולסביות , והומואים ולסביות דתיים, אני מקווה שזה עזר להם בתוכנית.

הרצאתי בפני סטודנטים לחינוך מיוחד יותר נכון ניסיתי להרצות, הם לא הפסיקו לשאול שאלות ולהתעניין, ולהוביל אותי מנקודה לנקודה, על חלקם גם תכננתי לדבר. כעיקרון לא מפריעות לי השאלות אבל הם היו קרוב לשבעים איש.

גם סטודנטים מחו"ל היו, סטודנטים לסוציולוגיה, קבוצה מעורבת אתנית שזה היה מדהים לראות, ולא משנה כמה שלא ניסיתי לרמוז, או לדבר בגלוי, הנושא הדתי ממש לא עניין אותם. בניגוד לכל הקבוצות האחרות. אפילו התלמידים בבית ספר לתלמידים מתקשים שהיינו צריכים לריב איתם כדי שישאלו איזו שאלה, השאלה כמעט היחידה שהם שאלו הייתה על כך שאני דתי, ואיך זה מסתדר עם זה שאני הומו, ולהיפך.

ולא רק מפגשים ממוסדים, ישבתי עם קבוצה ואחת שאלה אותי למה בגילי אני עדין לא נשוי. שאלתי את רוצה לפתוח את זה, כן או לא, היא אמרה כן. אמרתי בגלל שבמדינה שלי זה לא חוקי, היא שאלה מה? ואני שאלתי את רוצה לפתוח את זה, כן או לא? היא אמרה כן. אמרתי בגלל שבמדינה שלי אסור לשני גברים להתחתן.. משם השיחה התגלגלה והתקדמה והייתה נפלאה...

אדם אחד כל פעם...

מה השלב הבא?

קישורים: חוש"ן, שב"ל, שיר"ה