לא באתי להגיד תודה

לפני כשנה הלכתי לרב שנאם בשבועות בבית הכנסת ליד ביתי, התרשמתי מהפתיחות בה הוא דיבר על אהבת האדם באשר הוא אדם.

פניתי אליו ואכן לאחר כחצי שנה של מרדף אחריו הוא הסכים לפגוש אותי. הוא לא איחר הרבה לפגישה, ואני זוכר שהיה לו תירוץ כפקקים או משהו כזה. לא אפרט את כל המפגש, סיכומו היה: אין לי בעיה לתמוך בהומואים, אפילו אהיה מוכן לפעול בנושא, כל עוד לא נגיד שהומואים זה נורמאלי.

הרב (ר"ם - רב מחנך)  שלי מהתיכון, התחמק מאוד מלפגוש אותי, או אותנו, הוא טען שאין לו יותר השפעה או כוח. הוא רק בורג קטן במערכת. מסתבר שזה כולל להנחות כנסים. חתיכת בורג.

לפחות הוא דחה אותי מלכתחילה, רב אחר, קבע איתי ליום רביעי, אני מחכה עדין לגלות איפה, באיזו שעה, ועל איזה יום רביעי מדובר. כן, בחודשים האחרונים הוא לא כל כך מגיב, בשישה חודשים האחרונים.

עם רב נוסף דווקא דיברתי והיתה שיחה נפלאה, הוא שאל אותי אם אני לא חושש שהמאזינים שלי יהפכו להומואים בעקבות השיחה, אבל זה היה באמת מחוסר הבנה והכרה, הוא היה מאוד נחמד.

והרבנית, איך אפשר לשכוח את הרבנית, שהתחילה את השיחה ב: אתה יודע שאין צורך לדבר על משיכה מינית אחרת עד אחרי התיכון, נכון? ובכל הציבה את הטון לשעה הקרובה. כולל המשפט האלמותי: הנה היום, איזה יופי, המצב השתנה, אין השתקה, מדברים על הומואים, הנה ראש ישיבה שכנס את הישיבה התיכונית שלו והודיע: יש כזה דבר הומואים , אצלנו בישיבה לא יהיו"

המשותף לכל המפגשים הללו היה שהם נתנו לי את ההרגשה שהם מצפים שאגיד להם תודה. לא על כך שהם פינו זמן כדי לפגוש אותי. זה אני מוכן להודות לכל אדם באשר הוא אדם. אלא להודות להם שהם הסכימו לדון בכלל בנושא ההומוסקסואלי.

וזה מעצבן. זה מאוד מעצבן.

יושב אדם שבחר בתפקיד ציבורי, להוביל קהל, ואני צריך להגיד לו תודה על כך שהוא מבצע את התפקיד שלו כמו שהוא אמור. ואני לא מתייחס עדיין לתוכן הדברים שהוא או היא אמרו.

רב צריך להבין בנושא שעליו הוא מדבר, צריך לחקר להתעניין ולהתעמק בנושא. רב שמוביל ציבור יגיע יום אחד לנושא ההומוסקסואלי אם הוא לא כבר הגיע. ורובם אמרו לי שהם מכירים את הנושא מתלמיד שלהם שפנה אליהם. (רמז, אם אף תלמיד לא פנה אליך כהומוסקסואל.... הבעיה היא בך) באתי לעזור להם להבין את הנושא. ואני צריך להגיד להם תודה על כך.

מצד שני היו מורות שנפגשתי איתן, והן באו ממקום אחר. הן רצו להבין. לא על הכל הסכמנו, ואני יודע שלא כל מה שאמרתי היה להן קל לשמוע ואולי בגלל זה אמרתי את אותם הדברים. ועדין הן הינו והן הודו על העזרה.

אז החלטתי, פעם הבאה, אני לא בא להגיד תודה. אני בא לעזור.