ערב הקהילה הלהטב"ק הדתית

לפני מספר חודשים השתתפתי בערב קד"ג הראשון שנערך בירושלים. היתה פעילות נפלאה שניכר כי הושקעו מאמצים רבים בהכנתה. הערב היה מדהים. על כן כשהתוודעתי לערב קד"ג 2 שפורסם כערב בסימן חברתי יותר, ללא ספק ידעתי שאני רוצה לקחת בו חלק. כחברת ועדה מנהלת של ארגון בת קול לסביות דתיות, אני מכירה היטב את הנפשות הפועלות ומיד קיבלתי וגם העברתי הלאה את המודעה המבשרת על הערב.

לא רחק הזמן עד שגם רכשתי לי כרטיס והזמנתי חברים וחברות מהקהילה להצטרף. את האירוע ראיתי מפורסם בפייסבוק ואף פרסמנו אותו בניוזלטר של בת קול ובעמוד ובקבוצה בפייסבוק של הארגון. בערב עצמו, אע"פ שהיו בלת"מים ובוטלה אחת ההופעות המתוכננות, נדב – מארגן האירוע הראוי לשבח, ידע להתמודד עם הנושא בהצלחה רבה ובחן.

הערב היה נעים מאוד, ואף חולקו לא מעט פרסים ושקיות מתנה לכל אחד מהנוכחים והנוכחות. למופע האומנותי נדב הביא את נמרוד הראל. מיותר לציין שבתור ציניקנית, עליתי לבמה כמתנדבת ונדהמתי לגלות שגם המוח שלי נפל בקסמיו של נמרוד. אם לסכם את האירוע, שמחתי לקחת בו חלק ואני מקווה שנראה יותר אירועים משותפים לקהילה הגאה הדתית. שבחים מגיעים לנדב על ניצוח ללא רבב והמון השקעה ותשומת לב.

בברכה,

אתי חדאד

אל הקבוצה הצעירה של חברותא הגעתי דרך האתר של חברותא, שלחתי מייל ל'חבר מקשיב', פרויקט של חברותא שמפנה אנשים דתיים שמתמודדים עם נטיות הומוסקסואליות לדבר עם אדם אחר שיש לו את אותה התמודדות.

התקשר אליי נתי, ביקש שאספר לו את הסיפור חיים שלי והציע לי להצטרף לקבוצה של הומואים דתיים בחברותא, שמחתי על ההצעה וישר בשיחה הראשונה הרגשתי שאני חלק, שיש לי מקום שיהיה לי טוב בו.. כחודש אחרי שהצטרפתי לקבוצה, דיברנו בקבוצה על ערב שחברותא מארגנת לקהילה הלהט"בית הדתית. היה נשמע לי חשוב להגיע לערב שהוא רק לדתיים בקהילה והערב היה נשמע מעניין, שאלתי חבר אחר אם הוא רוצה לבוא איתי.

הגענו ואני חייב להודות שההתרגשות הייתה גדולה, לא בהכרח בגלל התוכן, בעיקר בגלל הרעיון להגיע לערב כזה.

רק בחצי שנה האחרונה התחלתי תהליך של יציאה מהארון וסיפרתי לאנשים וכבר יש משהו שהוא נותן לי כל כך הרבה מרחב ומקום להיות מי שאני, התוכן, ההומור, האנשים, הכל היה סביב התחושה שיש לנו מקום ושיש עוד אנשים שמתמודדים כמוני את אותן ההתמודדויות האלה.

הייתה גם תחושה שהערב הזה מקל עליי, הוא מקל עליי מהרצון להתחבא, לקחת טיפה פסק זמן מהמאבקים היומיומיים, מהמלחמות הפנימיות הבלתי נגמרות וליהנות, לצחוק, לא בהכרח כי זה היה הערב הכי מצחיק בעולם, אבל בהכרח בגלל התחושה הנוחה שהוא ייצר אצלי. בסוף הערב עלתה על הבמה מישהי טרנסג'נדרית  שאמרה דבר תורה, והתחושות התעצמו, אנחנו לרגע לא שוכחים את היותנו אנשים שנאבקים יום יום בעצמינו ובטח שלא שוכחים את היותנו אנשים מאמינים, דתיים, אוהבי ה' ומאמינים גדולים בתורה, זה גם חלק מהיום יום שלנו, מהשיח שלנו, ממי שאנחנו ואנחנו לומדים לשלב בין שני העולמות. הנה, חשבתי לעצמי, יש דבר כזה להט"ב דתי.

לכל המארגנים של הערב, מתוך שאיפה לקבלה עצמית של כל אחד ואחד ושילוב אמיתי בחברה הדתית ובחברה כולה

יעקב

----

התוכניה:

מתנות ממעגל הנתינה:

 

מתוך חבילות השי: