יום ראשון, 10 באפריל 2016

הדברים שאמרתי בכנס בית הלל


שלום וברכה שמי נדב שורץ סגן יו"ר חברותא הומואים דתיים וכיום גם רכז קהילה בבית הפתוח.
דבר ראשון ומעל לכל אני רוצה להכיר בעובד החשובה שארגון חשוב כבית הלל החליט לעסוק בסוגיה בגלוי ובקול רם, בלי צורך להתחבא או להישאר בארון. אני רוצה גם לציין שזו פעם ראשונה שגם הוזמנו אל שולחן הדיונים הומואים ולסביות לשאת את דברם ולהעיר הערות.
אני רוצה להגיד שאני אישית דנתי עם הרבנים וראיתי כמה שכוונתם טובה, ואם אני מעביר פה ביקורת היא מתוך הבנה שנעשה כאן דבר חשוב, ויש לנו אוזן קשובה.


ואולי דווקא בגלל זה הפתיעה אותי שורת הפתיחה:" מסמך זה פונה אל הקהילה ואל הציבור הדתי. הוא עוסק באנשים בעלי נטיה חד מינית אך קהל היעד שלו הוא הציבור בכללו."


האם בעצם ההכרזה הזו הוצאתם הומואים ולסביות מחוץ לקהילה הדתית? ובניסיון לכלול אותנו בפנים, בעצם שמתם אותנו מחוץ לגדר?
ובנוסף האם זה הגיוני להגיד אמירה כזו? מי היא אותה קהילה שאליה פונה המסמך? ההורים שלנו? אחים ואחיות שלנו? חברים שלנו? חברים של ההורים שלנו? האם לא נושפע ישירות ממסמך כזה?


זה נכון, ולצערי ישנם עדין משפחות שאינן יודעות איך לקבל את ילדם וחברי קהילתם השונים, ולא משנה מהי הסיבה לשוני.
האמונה על היח"צ של בית הלל שאלה אותי לקראת הכנס מה הייתי רוצה מהמסמך? אמרתי לה שהכי הייתי רוצה שלא נצטרך את המסמך הזה, לדעתי מסמך הקורא לסובלנות כלפי השונה, מספיק לכלול תשע מילים, מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך, ואהבת לרעך כמוך.


ואל תתבלבלו, בין הלכה לחברה. שאלת הקבלה אינה דתית או הלכתית אלא חברתית. איני אומר שאין כאן שאלות הלכתיות, יש וגם עליהם יבוא היום לדון (אתמול) אני אומר שהסיבה לקבלה או חוסר קבלה היא חוסר הכירות וחוסר סובלנות, ואינה על בסיס הדת.


פעם דיברתי עם אדם שהיה לו מאוד קשה אפילו לדון בנושא והוא טען שהסיבה היא דתית. שאלתי אותו אם אצלו בבית הכנסת יש לפעמים קידוש,
כן הוא אמר
המשכתי ושאלתי ובקידוש , מגישים לחם וכאלה?
כן הוא אמר
והרב יודע שזה מה שקורה בבית הכנסת?
כן חזר ואמר
טפו, לבית הכנסת הזה לעולם לא אכנס,
כאן הוא נכנס לפניקה ושאל מה הבעיה?
אמרתי לו, אתה יודע שאצלכם בבית הכנסת יש אנשים שלא מברכים ברכת מזון אחרי שהם אוכלים בבית הכנסת והרב יודע על זה ולא אומר כלום.
לשמחתי האיש הבין את הנקודה


ובשיחות שאני מעביר אני הרבה פעמים נותן את ההשוואה הבאה:
כאשר יש איש ואישה שאינם שומרים תורה ומצוות ומחזיקים ידים ונותנים ככה נשיקה על הלחי, על כמה איסורים הם עוברים? לפחות אחד.
כאשר גבר וגבר, הולכים יד ביד ונותנים ככה נשיקה על הלחי, על כמה איסורים הם עוברים? אפס
ועדין מה שיפריע לאנשים בעין זה הגבר והגבר
נושא הקבלה, כל קבלה של השונה היא חברתית.


ולשמחתי הרבה אני רואה שינויי, אצל אנשים שבאמת באים לדבר לפגוש ולשאול שאלות.


לא מזמן לאחר שיחה שהעברתי, פגשתי אישה מאוד חשובה, החלפנו כמה מילים, ולבסוף היא אמרה לי, אתה יודע מה, עכשיו אני מבינה שלא באתם לעשות פרובוקציה, אלא אתם באמת מבקשים פשוט לחיות חיים.


בהזדמנות אחרת, הורי, שהולכים לתהלה (תמיכה להורים ללהט"ב), הורי הגיבורים והנפלאים סידרו שאדבר עם חבריהם לבית הכנסת, האמת שבהתחלה פחדו לספר מה הנושא, ואנשים הגיעו להפתעה. השיחה הסתיימה אחרי שעתיים וחצי קשות ונפלאות שבסופן חברי הקהילה הקיפו את הורי חיבקו וחיזקו אותם.


כי הגענו לתקופת זמן שבה תם עידן הארון, רבנים עוסקים בנושא הזה בגלוי, הורים יוצאים מהארון, גיל היציאה מהארון הולך ויורד.
והיום יש הומואים ולסביות בי סקסואלים וטראנסג'נדרים שיכולים לדבר בחופשיות לענות על שאלות, עם ידע ועוצמה מחד ועם מטען רוחני מאידך.
אנחנו כבר לא באים מתוך מקום של חולשה, של מסכנים, של חולים של תועבה.
אנחנו כאן, אנחנו לא סתם תופעה שאפשר להתעלם ממנה.


כי הצד השני של זה המחיר של השתקה, הוא הארון וכמו שהרב בני לאו אומר ארון זה ארון קבורה, אחוזי ההתאבדות ונסיונות להתאבדות אצל בני נוער להט"בים דתיים הם בסכנה של פי שלוש מלהט"בים חילונים שאצלם הנתון יותר גבוה מבני נוער רגילים , פי שלושה, האם פיקוח נפש אינו דוחה את כל התורה כולה? וכל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו?


וגם מהפן הדתי, אנו רואים היום יותר ויותר להט"בים שמרגישים בנוח להישאר בעולם הדתי, האם עדיף לדחות אותם? האם עדיף לשלוח מסר לקהילה הדתית שאדם שמחפש זוגיות עם בן או בת מינו לקהילה יש לדחות אותו?


ותשאלו האם אתה לא מפחד שככול שנדבר על זה יותר יהיו יותר "כאלה"
אז דבר ראשון לא צריך להגיד "כאלה" או "כזה"  "חד מיניים" אפשר להגיד הומואים ולסביות, אלו לא מילים רעות.
דבר שני זה פשוט לא עובד ככה, כפי שכתבו במסמך אנשים לא בוחרים להיות בעלי נטיה מינית שונה,  אני מכיר בנטייתי המינית מגיל 13, וזה לא בגלל שחשבתי שזה יהיה מגניב להישאר בארון למשך 15 שנה.


לי לא היה עם מי להתייעץ, רבנים דחו אותי ודחפו אותי מכל המדרגות.
מתוך החוויות האישיות שלי אני שמח שגוף רבני דן בזה, ומתווה דרך, דרך שלא קוראת לנידוי חברתי, דרך שלא מפנה לטיפולי המרה או טיפולי למציאת הזהות האמתית שלך או כל שם שיקרי אחר שיתנו לזה, אבל גם כאן, זו רק תחילת הדרך..


אני רוצה להקדיש חצי דקה לטיפולים הללו שוב לא משנה מה שמם אבל מטרתם אחת,טיפולים אלו הוכח שהם מסוכנים ולא הוכח שהם מצליחים. אל, אל תשלחו את הילדים שלכם לכזה דבר, אל תשלחו את עצמכם לדבר כזה. אין לזה שום הצדקה הלכתית או נפשית. אבל יגידו יצא מחקר שטוען ששליש הצליחו להשתנות! אז כל מי שקרא את ה"מחקר" הזה מבין שהוא אינו עומד באף מבחן מדעי, ואף הרב שרלו יצא כנגד מחקר זה, באומרו שהוא גם לא עומד במבחן הזמן.
תאהבו את ילדכם, תאהבו את עצמכם.


פגשתי פעם מישהי שיצאה מכנס בו אמרו לה רבנים שאנשים יכולים וצריכים להשתנות. כאשר שאלנו אותה אם היא היתה רוצה שבנה או בתה יתחתנו עם אדם שעבר כזה "טיפול" היא החלה לגמגם, וכאשר שאלנו מה קורה עם אדם שניסה ולא הצליח להשתנות, היא אמרה שעל זה לא דיברו בכנס


לפי טיוטת המסמך שקיבלתי טענו שעדיף מין מזדמן על פני זוגיות, טענתי בפני הרב שלא יכול להיות שזו ההלכה וציינתי תפיסות עולם יהודיות והלכתיות הסתורות את הקביעה הזו. ויותר מזה, אמרתי שפוסק הלכה לא יכול לפסוק לפני שהוא מכיר את המציאות והזמנתי את הרב שיראה איך נראה חיפוש מין מזדמן,


התוצאה: הרב הבין את שהוא לא הבין קודם, ותיקן משהו קטן במסמך. האישה שפגשתי הבינה שדברים אינם שחור ולבן.אם אין דיבור איתנו אם אין מספיק הכירות עם העולם הלהט"בי וכן אני מכניס פה גם סוגיות של מגדר, פסק ההלכה פשוט אינו נכון.


מדוע בנושאים של ממזרות, או של עגונות רבנים מוכנים לעשות שמיניות בהלכה כדי לפתור שאלות הלכתיות, ובנושא של להט"בים כל כך מפחדים לגעת?
מדוע במסמך הלכתי שפונה "רק" אל הקהילה הדתית היה צורך לכתוב על איסור למסד זוגיות?


ובסופו של דבר בבקשה לא לכתוב מסמך על הומואים ולסביות ולרשום שזה לא מדבר אל הומואים ולסביות,

אחרי הכל גם אני, לא דיברתי עליכם, דיברתי אליכם.


תגובה 1:

  1. נדב. מבין ומזדהה.
    אך אם להיות אמיתי אז עד הסוף:

    1. כאשר גבר וגבר, הולכים יד ביד ונותנים ככה נשיקה על הלחי, על כמה איסורים הם עוברים?
    תשובה: לא אפס אלא עוברים על איסור קורבה לעריות דרך תאווה.
    עיין הערה 1 ו-2 במסמך של רבני בית הלל. ולדידם חלים עליהם איסוריי ייחוד.

    2. לא באים ממקום...של תועבה. נכון, אבל האיסור עצמו מכונה בתורה תועבה. עיין בספר התורה.

    3. טיפולי המרה- גם קאוצ'ינג זוגי למשל זה המרה כי הוא גורם לאדם ששנא לפני רגע את אשתו- לאהוב אותה.
    הטיפולים של ראובן ישראל? הוא כבר לא מטפל.
    אז מה כן? ואם ישנם לא מעט שהתחתנו וחיים באושר לאורך ימים ושנים? מכיר אישית. גם אותם כדאי להזכיר. שוב, למען האמיתיות.

    4. השמיניות באויר של הרבנים הם לא להתיר לגבר ולאישה לקיים יחסים שאסורים על פי ההלכה. הם עברו עבירה ועבירה תיחשב להם.

    ואם נחזור לחוט החורז את הפוסט- המילים 'חברתית' ו'תאהבו'.
    אם המטרה היתה להכיר בסבלו

    הבה נשים את הדברים על השולחן, בגלוי. זה שלא מברך על הלחם לא בא ודורש מהרב ומהתורה להתיר לו לא לברך. ובאנלוגיה אלינו אני לא דורש מהרב לבוא ולהכיר בזוגיות שלי, לתת לגיטימציה לאיסורים שאני עובר. גם מי שחי עם אשת איש לא מגיע ואומר- תקבל אותי בתור זוג עם אשתי..

    שים לב באיזו קלות אתה מקשר בין הנטיה עצמה ('אנחנו לא סתם תופעה שאפשר להתעלם ממנה') לבין הזוגיות החד מינית ('מסר שאדם שמחפש זוגיות חד מינית יש לדחות אותו').

    לא מכוון אישית;
    כוונתך רצויה מאוד- למנוע התאבדויות ודתלשיות ובעיות נפשיות ונישואי מקח טעות.
    מעשיך אינם רצויים- להתיר ולהכיר בזוגיות חד מינית על נגזרותיה והשלכותיה, ובטשטוש האיסורים.

    השבמחק

תודה :)
ויום מצויין