ברוכים הבאים

(פורסם גם בYNET  יהדות)

באחת השבתות האחרונות עמדתי בבית הכנסת ושמתי לב  שסביר להניח שכמות ההומוסקסואלים קטנה מאוד בבית הכנסת. פחות מעשרת האחוזים הפוטנציאלים. מובן שזה קצת ביאס אותי כי קיוויתי למצוא שידוך, אבל אז שמתי לב שכמות העולים מאתיופיה אפילו קטנה יותר מכמות ההומוסקסואלים במניין. פשוט ידעתי שיש לפחות גיי אחד במניין.

ואז התחלתי לחשוב על איך שאנחנו מתבדלים ומתכנסים לתוך קבוצות בתפילות ומקומות מגורים כמו יישובים מסוימים, ואז משום מה נזכרתי שאיתן סיפר לי שהוא כתב סיפור על הומוסקסואל שיוצא עם מישהו והוא מנסה לספר על זה לחבר שלו בלי להזכיר שזה בן, אבל גם בלי לשקר. אז החלטתי לקחת את זה עוד צעד ולכתוב על זוג שמנסה להתקבל ליישוב מעלה הדוסים ג' אשר ליד בית אל.

לפניכם ריאיון הקבלה עם המראיינת:

- שלום נדב אני רואה שהגעת לבד, איפה נועם?

- כן ממש סליחה על זה, פשוט יש פקקים קשים לצאת מירושלים ויש לנועם קשיים להגיע. אולי בהמשך.

- אוי, חבל לשמוע. קיוויתי לפגוש את שניכם ביחד, אבל נתחיל ומקסימום נמשיך בהזדמנות אחרת. אז פרטים כללים: אז נדב ונועם לוי, כמה זמן אתם נשואים?

- תיקון – נועם כ"ץ.

- אהה. זה די מיוחד. היא שמרה על השם הקודם שלה?

- פשוט לא היה להם משהו אחר שישמור על שם המשפחה אז זה נפל על נועם. ואנחנו נשואים שלוש שנים.

- איזה יופי, אני תמיד אומרת שעד השנה הרביעית אפשר לקרוא לזה נשואים טריים. איפה התחתנתם?

- התחתנו באולם קטן בטורונטו קנדה.

- אתם עשיתם עלייה?

- לא, אנחנו ישראלים, מלח הארץ. פשוט החתונה הזו הייתה החלום שלנו והרגשנו שאנחנו נעשה הכול להגשים אותו.

- ואוו, וכל המשפחות טסו לקנדה?

- המשפחה שלי כן, המשפחה של נועם החליטה לא להגיע, לצערנו.

- אוי, אני מצטערת לשמוע. לא נעים שמשפחה מחליטה להחרים טקס נישואים של הילדים שלהם. ילדים יש לכם?

- עוד לא, אנחנו מנסים. היריון רגיל הוא לא אפשרות לצערנו. אנחנו חושבים על אימוץ או סרוגייט. פשוט החוק במדינת ישראל, לא מקל על דברים כאלה.

- אני מצטערת לשמוע. אתה יודע בת דודה שלי באמת אימצה ילד מהודו, אני אשאל אותה איך היא עשתה את זה. היא גם עובדת סוציאלית אז היא מבינה בכל זה. מה באמת משלח היד שלכם?

- אני מעצב גרפי, ונעם בהתמחות של בריאות.

- מה זאת אומרת?

- להדריך תזונה נכונה, חדר כושר, יוגה, דברים כאלה.

- טוב, אני רושמת. כשיו לפעמים לא נעים לי לשאול את זה, אבל מאוד חשוב לנו כאן במעלה הדוסים ג' אשר ליד בית אל, הרמה הדתית. אז אני מחויבת לשאול.

- בוודאי, זה חשוב מאוד, תדעי לך שנועם ואני מקפידים על קלה כבחמורה.

- תודה. ויפה. מה לגבי לבוש, האם נועם הולכת במכנסים?

- האמת שהעדפה של נועם היא ללכת בחצאית. אבל בשביל העבודה ודברים כאלה לפעמים חייבים.

- כן, אני מבינה. מה לגבי כיסוי ראש?

- נועם תמיד בכיסוי ראש, אפילו בבית כשאנחנו לבד. אין ארבע אמות בלי כיסוי ראש. מזל שצריך להוריד אותו כשהולכים לישון.

- איזה סוג של כיסוי?

- האמת שדיברנו על זה, כי אצל נועם יש שיער שמבצבץ מלפנים ומאחור, והחלטנו שכיון שחשוב לנו לגור כאן, אם למשהו תהיה בעיה עם כיסוי הראש, הוא יוחלף לאלתר.

- זו אכן יכולה להיות בעיה, אני אדון על זה עם רב היישוב.

- לא נראה לי שזו תהיה הבעיה, אבל בסדר.

- בסדר, רשמתי הערה. מובן שיש אצלנו תורנות שמירה כמו כל היישובים שבה הגבר נדרש לקחת חלק. יש לך נשק?

- לא, אבל לנועם יש.

- מעניין, חוץ מהשמירה אנחנו מצפים לרוח התנדבות כוללת.

- אני אשמח לעזור בנושאים גרפים, פרסומים וכדומה.

- מצוין, ואתה יודע הרבה זמן רצינו לעשות פה איזה חוג יוגה. אולי נועם תוכל להעביר אותו?

- טוב, זו החלטה של נועם, אבל אני לא יודע אם לנשות היישוב זה יהיה נעים.

- נכון לפעמים כשזה משהו מתוך היישוב זה פחות נעים, אז נחשוב על משהו. ושאלה לסיום: מה הייתם מצפים מיישוב קהילתי?

- רק היינו רוצים יישוב שיקבל אותנו בזרועות פתוחות ויהיה מקום בריא ונוח לגדל בו את המשפחה שלנו לאהבת השם והמולדת.

- אז אמנם זה רק ריאיון ראשוני, אבל עשיתם עליי רושם מצוין. אתם צריכים להבין שמעלה הדוסים ג' הוא יישוב הומוגני מאוד, ומי שמתקבל לאן באמת מוצא פה את מקומו.

- נשמע מבטיח.

- אז בפעם הבאה זה מפגש עם כמה זוגות כדי שתהיה התרשמות כוללת. אז תדאג שנועם תגיע טוב?

- הוא לא יפסיד את זה בחיים.