פסיפלורה

פעם הלכתי ברחוב, ומישהו נופף לשלום לעברי. לאחר מכן הוא אמר לי אני מצטער חשבתי שאתה משהו אחר. אמרתי לו זה בסדר אני באמת מישהו אחר.(דמיטרי מרטין(

אותגרתי. אני מודה.

חבר שלי, איתן, אתם כבר מכירים אותו, שאל אותי על עניין החיבוקים. למי שלא יודע אני לא אוהב לחבק אנשים. ובעוד גם חברים שלי ממקומות אחרים אני לא נוטה לחבק, הם נוטים להתלונן על כך פחות.

האמת שהייתה לי הברקה ואולי הארה. הייתי אומר אפילו קתרזיס אילו הייתי יודע מה זה אומר. וכל זה הגיע מצמח הפסיפלורה שצמח אצלנו בחצר, שם ישבתי בחשבי על טור זה. אבל עוד חזון למועד.

מהו חיבוק? אז בעקבות דבר תורה לשוני ששמעתי, החלטתי לבדוק את הדברים במילון אבן שושן, אבל לא היה לי מילון לידי ולא היה לי כוח לקום, אז בדקתי בוויקיפדיה. שדרך אגב הוכרזה כמקור אמין לעבודות מחקר על ידי כמה אוניברסיטאות בחו"ל, אז יש לי על מי לסמוך.

אז חיבוק הוא מחווה גופנית של אהבה, אהדה, קרבה או הערצה, שביטויה הוא כריכת הזרועות  (או זרוע אחת) מסביב לגופו של הזולת והצמדת גוף אל גוף, פנים אל פנים, צד אל צד או פנים אל עורף.

למה זה חשוב כל כך? מסתבר שהמגע הגופני הוא שלב חשוב בהתפתחות של הילד. יש אפילו יוזמה שהתחילה באוסטרליה שנקראת חיבוק חינם, ובו אנשים עומדים עם שלטים ברחוב ומציעים לעוברים והשבים חיבוק בלי תמורה. מסתבר שזו יוזמה מצליחה. ולא אדבר על הליכת מלאכים שלקחו את זה רחוק מידי. לדעתי.

אנשים מחפשים את המגע האנושי הזה כדי שיכיל אותם והם ירגישו רצויים. בזמן שהייתי בחור ישיבה באחת מישיבות ההסדר בארץ העליתי את נושא נטייתי המינית בפני שלושה רבנים מישיבות שונות, וכל אחד מהם עזר לי עוד פחות מהקודם. כאשר דיברתי עם הרב השלישי ברשימה אמרתי לו שהמבחן שלי אם הרבנים מקבלים אותי הוא אם הם לוחצים לי את היד בסוף השיחה. כיוון שהראשון  לא לחץ לי את היד ואילו הרב השני כן לחץ לי את היד. אפילו שאמרתי לו על המבחן, הרב השלישי כמדומני לא לחץ את ידי בסוף השיחה.

אז כמו שלחיצת היד הייתה לי איזה סוג של אישור שאני בסדר, החיבוק משמש את אותה הפונקציה. אז מדוע זה מפריע לי? אני יכול לתלות זאת ברקע הקר שממנו אני מגיע, בתרבות שלנו אין כל כך הרבה חיבוקים ונישוקים. למען האמת גם לא דיבורים יותר מדי. בכלל הבעת רגשות היא דבר שצריך לחשוב עליו פעמים.

אבל זה לא זה. אולי החיבוק מפריע לי מפני שיש אפשרות של מטען מיני? אז באמת יש לי חבר מסוים, איתן, שלו לא נתתי חיבוק כיוון שהייתה לי משיכה מינית אליו (אם אתה קורא את זה תתקשר אליי), אבל זה רק הוא.

אבל זה לא זה. אני חושב שמה שמפריע לי הוא שאנחנו נותנים את החיבוקים הללו מפני שאנחנו הומוסקסואלים. וזה מה שמצופה. ולא שאני כזה מורד, אין לי בעיה לדוגמה עם מחזות זמר. אבל שאנשים מתחבקים בגלל אותה נורמה חברתית, שנובעת בגלל נטייה מינית, מפריע לי.

ופה נכנסת לתמונה הפסיפלורה. הפסיפלורה הוא צמח מטפס, ואין לי כוח לבדוק את ההגדרה לא בוויקיפדיה ובטח שלא באבן שושן. הפסיפלורה שולחת ענפים דקים ומקורזלים כדי להיאחז בדברים שיעזרו לטיפוס.

שמתי לב לענפים דקים שנשלחו אל עבר ענפים דקים אחרים והחזיקו אותם, ממש נכרכו זה מסביב זה. אני לא יודע איך הם מצאו זה את זה, משימה בלתי אפשרית בלי איזה תכנון או יכולת גישוש. להבין את זה באמת צריך את ויקיפדיה.

חשבתי לעצמי שאם הענפים מצאו בתוכם את הכוח לחבק, גם אני יכול. זה לא אומר שמעכשיו יהיה לי קל, תרחמו עליי, אני חדש בזה.