מעגלים

אחד הדברים ששמתי לב אליהם לאחרונה היא עבודה משותפת, לכל כיוון שאני מביט אליו אני רואה ארגונים שמשתפים פעולה. לא דווקא כיוון שהם מסכימים אלא בגלל שאפשר לעבוד ביחד, אז למה לא?

החל מאירועים של הומואים ולסביות דתיים חברותא ובת-קול: שבתות, פיקניקים, ימי עיון ועוד. וזה בסביבה המידית שלי.

ובסביבה הרחוקה מעט יותר, השבוע למשל, הלכתי למפגש של בית הפתוח, מפגש תכנון לקראת המצעד בירושלים. התאספו כל כך הרבה אירגונים ואג'נדות, אבל התאספו ולמדו לעבוד ביחד.

לאחרונה הצטרפתי לקבוצה ששמה הוא מעגלים. מעגלים כיוון שהתאספנו אנשים ממעגלים שונים. ואנו יושבים ומדברים ומכירים. שם למשל פגשתי לראשונה אדם מהקהילה האתיופית הגאה או החרשת הגאה או נשא HIV , ואלו רק חלק מהגברים , נשים היו טרנסיות, וגרושה פמניסטית, וצעירה פמית. ועוד.

הטענה הייתה שהתרחקנו. שהקהילה כבר לא מכירה את אנשיה. אנשים גם לא רוצים להגדיר את עצמם כקהילה.

לדעתי כפי שהצגתי אותה במפגשים הייתה שזה מצב טוב. לא זה שאנו לא מכירים אחד את השני, ולא תמיד נחמדים אחד לשני. אלא זה שאנו יכולים להרשות את זה לעצמינו.

כלומר במאבק הראשוני ניצחנו. יש הכרה, הנושא מדובר נוכח. אומנם לא בכל מקום ולא תמיד בצורה טובה. אבל בכלליות, אנשים יכולים למצוא עם מי לדבר ולדסקס, ובמיוחד בני נוער.

ולאחר שהמאבק הגדול והמאחד עבר, המחנות התפצלו, והמאבקים הפכו לפרטניים יותר. למשל הדתיים רוצים את ההכרה שלהם ויותר בפרטי הלסביות הדתיות רוצות את ההכרה שלהן וההומואים הדתיים רוצים את ההכרה שלהם וגם המאבק של ההומואים מתפצל ללפחות שלושה ארגונים שונים, אבל זה מסיבות אחרות.

אם פעם היה מקום אחד ללכת אילו ולהרגיש בו נוח וחופשי. היום יש כל כך הרבה אופציות ואפשרויות. פעם כולם הכירו את כולם, כיוון שזה מה שהיה קבוצה קטנה ששומרת על עצמה. היום יש כל כך הרבה אנשים שאנשים מרשים לעצמם להיות מגעילים לצערנו.

וזו כבר הבעיה. התרחקנו והתאכזרנו, ואנו לא מרגישים את הצורך והיכולת להיות נחמדים. זה כמו שאתה מגיע לבית כנסת או הולך ברחוב אז יש את האנשים שאתה נד בראשך לשלום לעברם אבל לא ממש מדבר איתם אבל אם תיסעו באוטובוס ביחד או תטוסו ביחד, פתאום תדברו מלא על החורים בכביש או על מקומו הישיבה בעזרת הגברים, או הנשים.

בסך הכל אנו שייכים לקבוצת מיעוט מסויימת וגם בלי קשר לקבוצת המיעוט, אנו מוקפים באנשים ונשים נפלאים ונפלאות. וזה יהיה חבל לא להכיר אותם.

הדברים שאני למדתי מהמפגשים הללו אקח איתי הלאה להמשך הדרך.

ואז אנשי הקבוצה אמרו למה שניפגש רק אנחנו ? באו נעשה אירוע שבו נפגש הרבה אנשים עם הרבה אנשים נלמד ונכיר, נפרח ונגדל.

אז כן ביום שני ה17 למאי, יש את האירוע הגדול, אני אהיה אחראי על השולחן של הדתיים, אבל יהיו עוד מלא דברים להכיר ולהתוודע אליהם.

מוזמנים להגיע. (לפרטים)