ערב מיניות, שבוע שעבר ארגנתי ערב בנושא מיניות. היו לא מעט אנשים
שהיה להם קשה עם הנושא, ולא הגיעו למפגש הזה, בגלל הנושא, ולכן רציתי לשקול במבט
לאחור למה עשיתי את הערב הזה. ואם הייתי יודע לפני מעשה מה יהיה לאחר מעשה מה
הייתי מסביר לאחרים ולעצמי.
א.
שנה
שעברה ארגנתי ערב בנושא זוגיות. ערב שהיה מאוד חשוב שפתח דלתות, שינה כיווני
מחשבה, וכמובן החלפת טלפונים. הגיעו פסיכולוג, עו"סים, ושדכנית להעביר קבוצות
שיח. הבאתי מישהו שנמצא בזוגיות כבר 56 שנה. היה מיוחד ביותר. בנוסף להצלחה הרגשתי
שמשהו חסר, שאנחנו לאו דווקא נוגעים בעצם העניין. שיש נושא שהוא יותר מהותי,
המיניות עצמה. לא לכולם מתאימה זוגיות, אולי הם כבר בזוגיות ארוכה (למרות חלק
השיחות היו מותאמות לזה) או כי הם פשוט לא מחפשים זוגיות.
ב.
בהקשר של
אנשים שלא מחפשים זוגיות, לערב על המיניות הבאתי אדם שדווקא כן מחפש זוגיות אך לא
מחפש מיניות. הבאתי חבר שהוא א-מיני. לדבר על החוויה שלו כאדם שונה. הוא סיפר על
אי הוודאות בהתחלה, על הגילוי ההבנה וההכחשה, על הפחד לספר לאביו, אביו
ההומוסקסואל, התנסויות, על הצורך לצאת מהארון בפני חבריו וחוסר ההבנה שלהם בנושא.
ועל שאלות מוזרות ששואלים אותו בהקשר הזה. להמון נקודות התחברתי בסיפור שלו, והן
הזכירו לי את הסיפור שלי. השאלות שעלו לי היו: איפה בסקאלה הייתי שם את עצמי, מיני
, או פחות מיני. מה זה אומר? האם הייתי מוכן להיות בזוגיות ללא מין? עם גבר או עם
אישה?
ג.
מצידו
השני של המתרס הבאתי מישהו שידבר על החוויות שלו כאדם שאוהב מין שונה, BDSM משחקי שליטה וכו', עם הסיפור שלו מצאתי פחות נקודות ממשק, אולי רק לזה
שהוא גדל בבית דתי, אך הוא גדל בבית חרדי, שבו דיברו רק יידיש, נקודת המפגש
הראשונה שלו עם האינטרנט בגיל חמש עשרה, הייתה בחנות האינטרנט השכונתית וזה היה
כדי להבין מה גייז עושים, ומילות החיפוש הראשונות שלו היו "צווי מנטש"
(שני גברים ביידיש). הוא סיפר על הצורך שלו בסוג מין שונה ובגירויים מקדימים, ועל
היכולת לסמוך על מישהו כל כך שאתה ממש מפקיד את חייך בידיו.
ד.
בסיכום
הערב ביקשתי מהבחור הא-מיני להגיב לבחור הBDSMי והוא
אמר שאכן הוא יכול להתחבר לדבריו של הדובר השני, ועל כך שהמין הוא לא העיקר. ואני
אמרתי: יופי ניסיתי להביא שני קצוות מסתבר שהבאתי את אותו דבר.
ה.
האם זה
אות דבר? והאם אנשים היו מוכנים להיות בזוגיות כזו או השניה? שאלות אלו ועוד,
שאלתי את המשתתפים בשאלון מקדים, שחלק מסיכום התשובות מופיע כאן, בסוף הפוסט.
תשובות מעניינות היו, לשאלה האם הומוסקסואלים הינם יותר מיניים מהטרוסקסואלים
והרוב ענו שלא. ועוד שאלה שהתשובה עליה היה מוחלטת, האם יש צורך לדבר על מין
ומיניות, כולם אמרו שכן. החלוקה הייתה בין האם לדבר על זה רק עם חברים מסויימים
לבן כמה שיותר.
ו.
אנחנו לא
מדברים מספיק על נושא המין והמיניות, לפחות לא במובן החיובי, אם הוא כבר מוזכר,
במיוחד בבתי הספר שבהם אני גדלתי והתחנכתי, הוא דר רע, מלוכלך שצריך להתבייש בו
ולסלוד ממנו ופתאום בחתונה לעשות סוויץ' במוח.
ז.
לפני
שהתחתנתי עברתי הדרכת חתנים, ההדרכה לא הייתה טובה והלכתי למדריך נוסף. אצל שניהם,
אותם הכרתי עוד לפני ואנו חברים טובים עד היום, הייתה בושה בדיבור על מין, והוא
הוזכר בדרך אגב. חבר שלי, שהוא גם רב, יום אחד לקח אותי הצידה, והסביר לי כמה
דברים בסיסיים שצריך לדעת.
ח.
אני לא
אומר שצריך לדבר על מין כל הזמן, ובכל דרך ועם כל אדם. הערב עצמו התנהל בצניעות.
הדיבור היה שקול ובוגר. אני כן מרגיש שיש צורך להוציא את המיניות מהארון.
חז"ל ידעו לדבר על מין בצורה צנועה. החברה שלנו עברה לקיצוניות שבה מפחדים
מהנושא הזה, לדעתי בגלל השפעות חיצוניות ליהדות, שלא מאמינה בהסתרה.
ט.
כאשר
מסתירים משהו הוא הופך להיות נחשק יותר, אבל בצורה לא טובה. הוא יוצר אובססיביות,
מיצוי לא בריא, וחרדות. ודווקא הדיבור הנכון והמאוזן, שם את החוויה במקום בריא
יותר.
י.
מהכנסים
בהם השתתפתי, נראה שמערכות החינוך, הן הכללית והן הדתית מבינות את זה ופועלות
בנושא. את שלי עשיתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה :)
ויום מצויין