מר הומו

למה יש אנשים בקהל של תחרויות מר עולם? "זה יותר מסרט, אהבתי את זה שעשה שרירים בפרצוף קפוא כמו כל העשרה שהיו לפניו... מעניין מה הבא בתור יעשה..." (ג'ים גפיגן)

ערב שקט בבית, שמים שיר ביו-טוב, שמוביל לשיר אחר, שמזכיר סירטון אחד, מקשר לעוד קטע, וזה מזכיר את הסרטון ההוא שאני לא זוכר את השם שלו. אז מחפשים כל מיני דברים לראות אם זה איך שהוא יעלה.

ואז אני מגלה שיש תחרות מר הומו.

כן, מר הומו, זה כמו גברת עולם. אז בוחרים את ההומו הכי... הכי... אני חושב הכי חתיך. אני לא בטוח, זה לא היה ברור מהסרטון אבל כך זה היה נראה.

אז ידעתי שיש תחרות MISS UNIVESE  שמכניסה נשים לתבניות איך אישה צריכה להיראות. ותחרות שמנה ויפה שאני לא מבין למה זה בתחרות נפרדת, אבל האמת שאני לא מבין כלום בתחרות הזו לא מבין את אמות המידה... ככה זה כשאתה לא נמשך לנשים.

אני לא מדבר על נושא הצניעות בתחרויות הללו וגם לא על ההחפצה. אלו נושאים לאנשים גדולים וחשובים ממני.

למדתי שיש תחרות יופי לטרנסג'נדרים, ואני מתאר לעצמי שגם לטרנסג'נדריות, אבל אצלם זה נובע ממקום אחר לדעתי.

ואיך אפשר לשכוח את התחרות היופי לילדות קטנות, שם הדברים בכלל יצאו מכלל שליטה. כאשר שולחים ילדות לסדר גבות, ללכת על עקבים, לשים איפור וספרי שיזוף.

ואם כבר מדברים גם על תחרויות יופי וגם על יו-טוב, הנה סרטון של ג'ון אוליבר, שאני ממש אוהב את הסרטונים שלו, על הנושא (קישור)

בכלל אני לא מבין את הצורך הכלל אנושי בתחרויות. אני מבין את הצורך האישי להיות טוב יותר. אבל למה צריך למצוא את הכי בעולם? זה מגיע לשיאים מטורפים כמו איסוף הכוסות המהיר ביותר בעולם (קישור), תחרויות ריקודי סוסים (קישור), ופתירת קובייה הונגרית עם הרגלים (קישור),

זה התחיל בתור כיף, ספר השיאים של גינס התחיל מהתערבות של שני ציידים, ויצא מכל פרופורציה.

ותחרויות ספורט אולימפיאדות, מרתונים. למה זה חשוב שמישהו יכול לרוץ הכי מהר בעולם.

אז ישבתי וחשבתי לעצמי, והחלטתי שאפשר לחלק את השיאים לשלוש קטגוריות:

הראשונה אובייקטיבית לחלוטין ומדידים לחלוטין האיש הכי נמוך, האישה הכי מבוגרת, הפיצה הכי גדולה.

השנייה דברים שהם תלויי בהרבה גורמים הם מדידים אבל נזילים למשל תחרות שחיה. זה שניצח בתחרות הוא לאו דווקא השחיין המהיר ביותר בעולם או בתחרות. יכול להיות שמישהו שוחה יותר מהר ממנו אבל לא יודע לעשות את הסיבוב מהר מספיק, ואולי הוא בכלל בבית עם שפעת.

והשלישית אלו דברים שבכלל לא מדידים כמו טעים או יפה, כלומר לדעתי הם כן מדידים. ויש לי תאוריה שלמה להסביר את זה אבל לא עכשיו, אבל היופי שלך הוא לא היופי שלי.

לדוגמא: אני לא אוהב חלקים מסוימים בגוף שלי, ואילו אנשים אחרים מאוד אוהבים אותם. למשל אני לא אוהב יותר מידי שערות בגוף, ולכן הלכתי לטיפולי לייזר, אבל אנשים אחרים אמרו לי שזה יפה כמו שזה, ולכן הפסקתי עם הלייזר. וזה ממש מעניין ללמוד לאהוב את מי שאתה כמו שאתה.

וזה לא שאני נגד שינויים, זכותו של כל אחד לעשות שינויים בעצמו. אבל הוא צריך לשאול את עצמו למה הוא עושה את זה האם זה בגלל שהוא מאמין שזה הדבר הנכון בשבילו או בגלל שהוא נכנע לתכתיבים מכל מיני תחרויות כאלה ואחרות שבמקום לקדם את האנושות היא מקבעת את תהליך החשיבה שלנו.