אני רק שאלה

בעיירה כל שהיא, כל שאלה שהייתה לשוחט העירה הוא היה מביא לרב. לתקופה מסוימת השוחט הפסיק לבוא אל הרב, ופתאום חזר אליו עם שאלותיו.הרב: מדוע הפסקת לבוא אליי עם שאלות?השוחט: ההליכה אל הרב עם חלקי הפרה היא קשה, והדרך ארוכה. והנה קראתי בפרשת השבוע "בשר בשדה טריפה לכלב תשליכון אותו" החלטתי לבדוק כך, אשליך את את הבשר לכלב , אם הבשר טרף – הוא יאכל אותו. ואם הכלב לא יאכל את הבשר – סימן שהוא כשר.הרב: אז למה חזרת אליי?השוחט: הכלב מחמיר גדול.)חיוכה של תורה)

אחת הסיבות שאני קורא את העלון עולם קטן, ואני בטוח שאני לא היחיד, היא השו"ת הסלולרי. אני לא יודע לפעמים מה יותר מוזר השאלות או התשובות. למשל, שאלה: האם היו דינוזאורים? תשובה: כן, בעצמי ראיתי את השלד שלהם במוזאון. ועוד ועוד.

השו"ת הסלולרי סיפק לנו הרבה אנקדוטות מצחיקות לשולחן שבת. הגדיל לעשות אהרון רזאל שהחליט להלחין שאלה מהאינטרנט לגבי אכילת קרמבו בשבת.

הפופולריות של השו"ת הנ"ל התעצמה לתקופה מסוימת, עד שיצא ספרון שמאגד את השאלות. בהקדמה לספרון, המחבר כותב, בצורתו האופיינית, שאפשר לחלוק על התועלת של השו"ת הסלולרי, ולכן מי שלא מתאים לו שלא יקרא בספרון, אבל יש אנשים שנעזרו בשו"ת ורווח להם.

שאלות הלכתיות הם לחם חוקו של הרב, אבל אני לא בטוח שאני רוצה לשאול את השאלות שיש. מצד שני אני לא בטוח שהרבנים רוצים לשמוע את השאלות שיש לי. באחד המפגשים שהיו ב"כמוך" התארח רב, ובחלק שהוקדש לשאלות ותשובות שאלתי אותו אם הוא היה מעדיף שלא היו מגיעות אליו שאלות מהסוג שאנחנו מעלים. והוא בכנות מתחמקת ענה שזה בהחלט היה מקל עליו את החיים, אבל זה חשוב וכו'.

יש לי שאלות לגבי המין השני, או השלישי. בכל מקרה לגבי נשים. למשל, מותר לי ללחוץ להן יד או שאני צריך לשמור נגיעה? עד עכשיו שמרתי על זה בקנאות. אפילו הייתה לי שיטה שלא להביך את הנשים שצבאו על פתחי ללחוץ לי את היד. בצבא היה ידוע שלא נוגעים בי. וכשהגיעה חיילת חדשה לבסיס ורצתה ללחוץ לי את היד, חיילת אחרת פצחה בסדרת צעקות וקללות איך היא עושה לי את זה. אני עוד הייתי צריך להרגיע אותה.

ומה עם קול באישה? האם מותר לי לשמוע זמרת על הבמה, בלי מיקרופון, שרה שירים שאינם שירי קודש? קראתי איפה שהוא שהייתה שבת הומוסקסואלים ולסביות ביחד והבנות החלו לשיר שירי שבת, והבנים הסו אותן בטענת קול אישה. והן ענו בתגובה מה אכפת לכם. ואכן בעצם מה אכפת לי.

כמיטב הסטראוטיפים, אני אוהב מחזות זמר, כל התלבושות, התפאורה, שירים וריקודים. היינו הולכים למחזות זמר רבים כמשפחה, ואני זוכר שהלכנו כמשפחה להצגה של יוסף וכותונת הפסים המשגעת. הרגשתי שאני צריך להראות שאיני מעוניין בשחקנים על הבמה, ובאיזה שהוא שלב החלטתי שזה לא צנוע והפסקתי ללכת. לא מזמן אימא שלי הציע לי לבוא איתם להצגה. היא אמרה לי שהיא התלבטה אם להציע לי בכלל כרטיס. ולכן אני שואל–  האם מותר לי לראות נשים רוקדות?

כשחבר שלי הלך לפני שנים לפסיכולוג, הציע לו הפסיכולוג לפנטז על נשים כדי לבדוק אם הוא יכול לשנות את הנטייה המינית שלו. יש עוד כל מיני סיפורים שהולכים ונהיים הזויים יותר ויותר. אך לא שמעתי אותם מכלי ראשון ולכן לא אפרט אותם כאן. השאלה היא מה מותר, ומה אסור.

אני לא חושב שהרבנים ירצו לשמוע את השאלות שלי, יותר מזה אני לא בטוח שאני רוצה לשאול את השאלות.