יינטה הו יינטה מצאי לי בן זוגשדכי לי שידוך, זווגי לי זיווג.די כבר נמאס לי לישון לבדירוצה מישהו על ידי.חוה מצאתי שידוך ממש
זהבהוא מטר תשעים, כלומר,
היקף מותניו
)מתוך כנר על הגג(
השבוע קיבלתי
שתי הצעות לשידוכים. אחת בדוא"ל (ולא, לא כלה מאוקרינה. אלא מישהי שעבדה איתי
פעם, רוצה להכיר לי את החברה הכי טובה שלה. עוד לא סירבתי.) והשנייה הייתה באירוע משפחתי. פנתה אליי
חברה של המשפחה, וניסתה להציע לי שידוך. זה לא חדש היא תמיד מנסה להציע לי שידוך.
אני חושב שהיא סימנה סבבי מטרה ואמרה, בואו נציע לו כל בחורה שיש בספר העיקר שיצא
כבר עם מישהי שאני הצעתי לו.
עוד בתקופה
שכן יצאתי עם בנות, סירבתי להצעה שלה. זה הלך כך: "אז מה את יכולה לספר לי עליה?" "האמת היא שאף פעם לא
פגשתי אותה, אבל סיפרו לי שהיא ממש נחמדה".
אז דבר ראשון
– אם אומרים לך שהיא "ממש נחמדה" זה אומר שאין להם משהו אחר להגיד עליה.
דבר שני – אם
את לא מכירה אותה למה את משדכת בנינו?
ההורים שלי
קיבלו ממנה טלפון נזעם, על עודף הבררנות שלי. ניסיתי להסביר להם שאם הייתי מציע
לכם לעשות עסקה עם מישהו, אבל לא פגשתי אותו מעולם אבל שמעתי ממשהו שאומרים עליו
שהוא אמין, האם הייתם הולכים להיפגש איתו? הם
הבינו, אבל לא קיבלו.
אני לא הולך
לדבר על בעיית הרווקות במגזר (בכלל אימא שלי החליטה שכל רווק מעל גיל מסוים הוא
הומוסקסואל), ולא הולך לדבר על המיזם כולנו שדכנים (מיזם מיוחד משהו. אתם מוזמנים לקרוא את
רשימת העצות המופיעות באתר, ולהתרשם בעצמכם), ואני גם לא הולך לדבר על מיזם אנחנו
– שידוכים בין הומואים ללסביות, כרגע. אני כן רוצה לדבר על משהו שאני
שואל את עצמי זה מה – למה אין משרד שידוכים להומוסקסואלים?
פיתחו
מחשבון:
*
במדינת
ישראל חיים כ-6 מיליון יהודים, חצי מהם זכרים. נשארו 3 מיליון.
*
מתוך
אותם 3 מיליון, 9 אחוז מגדירים עצמם דתיים לאומיים. שזה 270 אלף.
*
מתוכם
הסטטיסטיקה אומרת שיש עשרה אחוז הומוסקסואלים, נותרנו עם 27 אלף.
*
בגילים
25–34 יש כ-15 אחוז מכלל האוכלוסייה, והנה נשארו ארבעת אלפים וחמישים.
*
לא
נצמצם את זה לאזורים גיאוגרפיים או לשיוך עדתי, אבל כן נוריד: נשואים, כאלה שעדין
רוצים להתחתן, וכאלה שלא רוצים להתחתן, אבל סבתא שלהם לוחצת עליהם. הסטטיסטיקה די
מעורפלת כאן. רבע? שליש? חצי? נלך על רבע. נשארנו עם בערך אלף איש.
*
כאלה
שכבר בקשר? עוד שליש? רגע, רגע, כמה בדיוק נפרדו, אז רבע. 750.
* וזה לפני
שרשמתי לעצמי מה אני מחפש ספציפית כגון תיאור או תואר.
אז איך אני
אמור למצוא לעצמי את האחד שאותו אני מחפש? התשובה היא ברורה, צריך להקים משרד
שידוכים לקהילה. ישאל השואל האם מקבלים שליש גן עדן בעבור זוג של הומוסקסואלים
שמחליטים להתחתן? אז בדקתי את העניין וגוגל לא יכול לתת לי תשובה. עוד יותר היה
מעניין לגלות שבעצם אין מקור לאמרה הזו שמקבלים שליש גן עדן על שידוך מוצלח. ובעצם
אין הבטחה כזו.
הלכו לי כל
התכניות.
אז למה אין
לנו משרד שידוכים? אולי מפני שאין דרך לתגמל את השדכנית (זאת חייבת להיות אישה,
לא?!). הרי אצל זוגות הטרוסקסואלים משלמים כשיש חתונה, ומה יהיה אצלנו – כאשר עוברים
לגור ביחד? כשקונים כלב ביחד?
ולכן צריך
לנסות את שיטת כולנו שדכנים גרסת הגיי. אם אתה מכיר מישהו שעלול להתאים למשהו אחר,
נסה לשדך. אם פגשת מישהו שעלול למצוא חן בעיני מישהו שאתה מכיר, נסה להפגיש
ביניהם. אולי זה יעבוד?
והערה בשולי
הגיליון: נתבקשתי
להוסיף הערה לגבי הבעייתיות של שידוכים מעין אלו. אני לא חושב שזה שונה משידוכים
הטרוסקסואלים. כמו שאני לא הולך לשאול משודכים בפוטנציה אם הם הולכים לשמור נגיעה
או טהרת המשפחה ואם היא תלבש פאה או מטפחת, כך לא תהיה לי בעיה עם שידוכים
הומוסקסואלים, וההחלטה תהיה של בני הזוג.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה :)
ויום מצויין