הספר "לרעות בגנים" של הרב הראל מחולק לשנים (לכאורה לשלוש), החלק הראשון מספר על הרב כבחור אשר עבר לעולם החרדי וחזר לעולם הדתי לאומי, והשני מתאר איך הרב ליווה הומו עד לנשואיו עם אישה.
הציעו
לי לתרום להוצאת הספר, ואני אמרתי שאני מוכן לשקול תרומה אם יתנו לי לקרוא אותו ואז
להחליט. הגיוני, לא? לא נתנו לי לקרוא את הספר, אחרי שקראתי את הספר הבנתי למה.
גילוי
נאות, מאוד קשה לי עם הרב הראל אשר מציג גישה לא מקבלת לציבור שלם, אך בד בבד אומר
שהוא אוהב ומכיל אותו. פסקיו מדברים בעד עצמם, והוא לא מביא מקור לדבריו רק את התנסות
האישית והמוטה, אך בעקבות מערובתו בקהילה הוא מצליח להפיל אנשים במצוקה בפח.
והציטוט
הבא לפי דעתי הוא בסיס הספר הלא מקצועי (השפה לא קריאה ומייגעת, דומה שהספר לא עבר
עריכה מקצועית) שהרב כתב:
"משום שהוא חושף את גם את הדרך בה ראה הכותב את המציאות . כמעט
תמיד, בצורה מוטה, חד ממדית. שלא בהכרח משקפת את המציאות כפי שהייתה... נשאלת השאלה
מה הביא אותם לנקודת מבט זו, מה היה הצורך הפנימי שלהם לנווט את תמונת המציאות לכיוון
הזה?" (עמוד 136)
אז
מה היה הצורך הפנימי? מטרת הרב היא לחנך אותך הקורא להשקפתו והשקפתו בלבד כל השאר הוא
אידיוטי, חולה ועל גבול עבודה זרה.
כפי
שכתב דוד שמחון בביקורת הספר מעל דפי עולם קטן (וישב התשע"ד - ליד ראיון ע-נ-ק-י
של הרב הראל, שלא חתום עליו שום מראיין)
"הרבה פעמים סופרים כותבים רומן והם מוסיפים לנו על הדרך מסה ומסר אידיאולוגי.
זה מייגע ומעיק. אני חושב שיש בספר כמה מאמרים שיכלו להתפרסם בנפרד וההפרדה לא הייתה
גורעת דבר מהספר."
אבל
מה שדוד שמחון לא הבין, שזה לא רומן או פרוזה עם מסר ומסה, גם הוא נפל בפח, זו מסה
עם סיפור. הסיפור קיים כדי להחזיק את כל המסרים ביחד. מעין מלכודת דבש שכתובה בצורה
מייגעת. זו דרכו של הרב לפשוט טלפיים ולהגיד אני הכי מקבל בעולם, כשבפועל הזקן דוקר,
וחס וחלילה שמישהו אחר יביע את דעתו, או אז יש לצאת במלחמת השמצות כלפיו.
לזכותו
יאמר שהרב שונא את כולם במידה שווה (וכן, קראתי בגב הספר שהרב "משתדל לאהוב אנשים",
יש עוד על מה לעבוד) מחרדים הוא רוצה להקיא (111) יהודים הגרים בחו"ל הם עובדי
ה' כביכול (114) לסביות מצנזרות את התורה (144) רפורמים וקונסרבטיבים יותר מגעילים
מהבלוף של הוליווד (199) מי שלא איש שכלי "כמונו" הוא בכת מתלהבים כלשהי
(207)
עוד
לשבחו על גילוי האמת, הרב כתב שבבתים של הומואים שהתחתנו עם לסביות אין אהבה וכל מטרתם
היא להביא ילדים. את הסוד הזה היה צריך להקריב על מזבח סיפור מוזר על הומו שהתאהב בגויה.
והסיפור מסתיים בחופה. שזה הפתרון היחיד בעולם הפנטזיה והחלומות הוורודים (ד.ש.) של
הרב.
אני
מציע לכתוב את ספר ההמשך שבו לאחר שנה. להבת האהבה נחלשת. ושוב גיבור המשנה מוצא את
עצמו בנשואים ללא אהבה עורג לאהובו עשהאל ומפנטז עליו בלילה עם אשתו. בהמלצת גיבור
הספר ועל מנת להילחם ביצרו (218) הוא נהיה רב, ואולי מתוך ההדחקה שבה הוא חי, פורום
תקנה נאלץ להיכנס לתמונה.
רציתי
לקבל עוד זוויות וחיפשתי עם מי לחלוק את הספר, אחדים סירבו להצעתי לקרוא את הספר. אחרים
אמרו לי שהם קראו את הספר בדילוגים, אז למה לקרוא את הספר? שאלתי. כיוון שזה ספר שמדבר
על הומואים דתיים, ענו לי.
אז
ברוך ה' עברנו את הימים שבהם ישנה השתקה מקיר לקיר. רבנים היום לומדים יותר ויותר להכיר
ולהכיל את נושא ההומוסקסואליות, הם לומדים להכיר שיש פה צדיקים גמורים שקשה להם מאוד
בחיים. ויותר מזה הם לומדים להבין שיש יותר משחור ולבן, צריך לתת גם להומואים מקום
בקהילה, ולא לקחת בעלות על אלוקים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה :)
ויום מצויין